מוזמנים להכיר מקרוב את המחלה הנגיפית שפוגעת בכבד ועלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית במידה ולא מטפלים בה כמו שצריך. נכון להיום קיים חיסון נגד הפטיטיס B ומערך תרופות מאד יעיל, אך תמיד עדיף לשמור על עצמך ולא לחלות.
הפטיטיס B, או בשמו הנוסף, דלקת כבד נגיפית מסוג B, הינה מחלת כבד זיהומית שיכולה לגרום להצטלקויות, כשל של כבד וסרטן. במידה והמחלה לא מטופלת היא עלולה להיות קטלנית.
ניתן להידבק במחלה אם באים במגע עם מוצרי דם, נוזלי גוף או פצעים פתוחים של מישהו שחולה בהפטיטיס B: סקס לא מוגן, שימוש חוזר במחטים, דקירה לא מכוונת על ידי מחט מזוהמת ועוד. המחלה עלולה לעבור מאם לתינוק במהלך ההריון, אך נכון להיום קיים חיסון שמונע מילדים שרק נולדו להידבק.
בקבוצת סיכון להידבק במחלה נמצאים גם אנשי צוות רפואי, אנשים שטיילו ע הרחוב או דרום אמריקה ועוד. לכן במידה ונראה לכם שאתם שייכים לאחת מקבוצות הסיכון – חשוב להתחסן.
תסמיני המחלה
- צהבת (לחמית העין והעור מקבלים גוון צהבהב, השתן הופך לחום או כתום)
- צואה בצבע בהיר
- חום
- תשישות שנמשכת שבועות או אפילו חודשים
- אובדן תיאבון, בחילה והקאות
- כאבי בטן
התסמינים יכולים להופיע כחודש עד חצי שנה אחרי ההידבקות. חשוב לזכור שבערך שליש מהסובלים מהמחלה לא מתלוננים על תסמינים וניתן לגלות את הוירוס רק על ידי בדיקת דם. לאחרי כמה שבועות של המחלה צפויה החלמה או התפתחותה של מחלה כרונית.
אם המצב הגיע למחלה כרונית, ייתכן ולא יהיו שום תסמינים במשך שנים רבות, אך עלול בהדרגה להיגרם נזק לכבד ואז אחרי שנים, שוב יופיעו התסמינים בעקבות הסיבוכים של המחלה.
מבחינה אפידמיולוגית, הפטיטיס B נפוצה מאד בקרב המגזר הערבי, יוצאי רומניה, לוב, מדינות באזור מזרח אסיה של ברית המועצות לשעבר: קזחסטן, טג’יקיסטן וכד’.
סוגי הפטיטיס B
הפטיטיס B חריפה – מחלה שנמשכת כמה שבועות ומלווה בסימפטומים שנעלמים עם ההחלמה. מי שחלה פעם אחת בהפטיטיס B חריפה, יישאר מחוסן לכל החיים.
הפטיטיס B כרונית – מחלה שנשארת בגוף לכל החיים ויש צורך בטיפול ששומר על הגוף ומדכא את התקדמות המחלה.
מתי חייבים לגשת לרופא באופן מידי?
אם יש חשש כי נחשפת לנגיף הפטיטיס B – בעקבות דקירה במחט נגועה או בעקבות קיום יחסי מין בלתי מוגנים עם מישהו שנושא את המחלה, מומלץ מאד לפנות לקבל טיפול מונע הדבקה. יעילות טיפול זה תלויה בסמיכות קבלתו למועד הדבקה – עדיף תוך 24 שעות הראשונות. ניתן לגשת לחדר מיון כדי לקבל את הטיפול. חשוב לפנות לרופא באופן מידי גם אם עבר יותר זמן. כנ”ל אם הופיעו תסמיני המחלה כפי שמתוארים בכתבה.
כמו כן, חשוב לפנות לרופא, אם מדובר בהתעוררות סימפטומים פתאומית אצל מישהו שנושא באופן כרוני את המחלה.
דרכי הטיפול הקיימים במחלה
בהפטיטיס B מטפלות נכון להיום שתי תרופות עיקריות: “Entecavir” ו-“Tenofovir”. שתיהן תרופות גנריות והן קיימות כבר כמעט 20 שנה, אך להבדיל מהפטיטיס C, בהפטיטיס B קשה מאד להגיע למצב של ריפוי. הטיפול בתרופות אלה מדכא את המחלה ב-99%. הוירוס עדיין יהיה בתוך הכבד, אך הוא יעשה נזק מינימלי ביותר ויהיה פעיל ברמה נמוכה מאד.
מדובר בטיפול לכל החיים. את שתי התרופות יש לקחת במינון של כדור אחד ביום. פעם, בגלל בעיה של מחיר, היה מאד קשה להכניס תרופות אלה לסל הבריאות, אך היום, בגלל שהן גנריות, לרוב קופות החולים אין התנגדות להציע אותן לכל מי שזקוק להן.
מניסיון, ניתן לראות שבעקבות נטילת תרופות אלה לא רק שהמחלה לא מתקדמת, אלא בבדיקות החדשניות הלא פולשניות של מצב הכבד – Fibroscan או Fibromax, ניתן לראות שיפור הולך ומתמשך של הכבד. בדיקת Fibroscan אמנם נמצאת בסל התרופות, אך ניתן לבצע אותה לחולה בהפטיטיס B רק פעם אחת, אך מאחר וכדי לבצע מעקב אחרי המחלה מספיק לעקוב אחרי אנזימי הכבד ורמה של הוירוס בדם. ברגע שרמת הוירוס בדם הופכת ל-Undetected, אפשר להגיד שהמחלה נמצאת בשלב בו הנזק שהיא גורמת מינימלי. בבדיקות הדמיה ניתן לראות שמראה הכבד משתפר והטחול נהיה קטן יותר.
